גישת דוב רויטמן להנחיית ילדים ובני נוער

פעילות “עבודת המוח”

כשילדים מגיעים לטיפול, במקרים רבים הם חוששים ולוקח להם זמן להיפתח , חששות אלו נובעים לרוב משום שהם לא מכירים את המטפל ומשום שזהו מצב חדש עבורם והם לא יודעים למה לצפות. לרוב, ממפגש למפגש הם נפתחים, מבינים את הדינמיקה ונרתמים לתהליך הטיפולי. מחקרים  מוכחים  כי קיים קשר בין פעילות יצירתית ומשחקים לבין התחושה של הילדים לבטא את עצמם בבטחה.

בשל כך בחרנו להציע פעילות אשר תסייע לכם, המטפלים, להסביר בפשטות על התהליך הטיפולי (כמובן שמצריך התאמה על פי הדרך הטיפולית), ולהוביל מונחים לבטא את עצמם, תוך כדי פעילות.

הפעילות המוצעת כאן, מתמקדת בשלב הראשון של ההיכרות בין מטופל למטפל וטומנת בחובה 3 מטרות:

1. הבהרת המטרה או הקושי של המונחה, התפקידים והתהליך הטיפולי.
2. להשתית סביבה טיפולית בטוחה ופתוחה.
3. ללקט מידע על הילד המטופל.

לצורך הפעילות יש להצטייד ב:

• לוח מחיק, טושים ללוח וספוג (למחיקת הלוח)
• או דפי עבודה מצורפים עם עפרונות מחיקים.

אופן הפעילות:

*המטפל פותח את הפעילות בהצהרה: “לעיתים קרובות ילדים מבולבלים ולא כל כך מבינים  מה עושים במפגשים ואיך זה יכול לעזור להם. חלקם אף מרגישים מפוחדים משום שהם לא יודעים מה הולך לקרות”.

*לאחר ההקדמה לוקח המטפל את הלוח המחיק או דפי העבודה ורושם כותרת: “עבודת המוח”. מתחת לכותרת מצייר, על הלוח, שני פרצופים פשוטים (ללא פה ואוזניים) ומשאיר את השליש העליון של הפרצוף ריק.

*המטפל מסביר: שפרצוף אחד מתאר את הילד (המטופל) ואילו הפרצוף השני מתאר אותו (את המטפל).

בכל אחד מהפרצופים מצייר (המטפל), בחלק העליון של הציור, מוח גדול ומשרבט שורות של גלים (מעין פסטה) – מעין דימוי למוח.

* לאחר שסיים לצייר שואל המטפל: ” מה לדעתך קורה במוח?” ומנחה לכיוון המחשבות התופסות את המקום במוח.

* המטפל ממשיך: “מה ממלא את המוח שלך?”, ” אילו מחשבות, לדעתך, ממלאות את המוח שלך?”, “מה, אתה מנחש, שתופס הרבה מקום במוח שלך שהיית מעדיף שלא יהיה שם?”, “ממה, לדעתך, המוח שלך מודאג?”, מה  מעסיק את המוח שלך?”

ייתכן והמטפל יצטרך לסייע לילד לזהות את הקושי , את הסיבה שבגינה הגיע הילד לטיפול, על ידי שאלות מנחות. (בהתאם למידע שהעבירו ההורים, או בהתאם למה שעלה בשיחה המקדימה עמם).

* המטפל מצייר בתוך “המוח” (בחלק העליון שנותר ריק) תמונות פשוטות או דימויים של הקשיים שהועלו ומנהל עם הילד דו-שיח במטרה להחליף את המחשבות המעיקות בדברים טובים. זאת נעשה על ידי שאלות מכוונות כגון: אם היה לך מקום, באיזה דברים כיפים /מחשבות טובות היית רוצה למלא את המקום?

לאחר שהילד משיב המטפל מסביר שמטרת המפגשים היא לפנות מקום במוח בשביל הדברים הכפיים/המחשבות הטובות. כלומר להוציא את הדברים המדאיגים/המחשבות המעיקות החוצה ולהכניס במקומם את מה שהיה רוצה שימלא את המקום – זו למעשה “עבודת מוח”.

בנוסף, ממשיך המטפל ומסביר לילד שהפנים מצוירים ללא פה ומבקש ממנו לצייר בפרצוף המתאר אותו את ההבעה של הפה שמתאימה למה שיש לו בראש. (בשלב זה יצייר הילד, בדרך כלל, פה עצוב או כועס).

במקביל או לאחר מכן מצייר המטפל את הבעת הפה שלו , בציור המתאר אותו (את המטפל) בדרך כלל נצייר קו ישר (היות ואין שם כלום).

“מכיוון שהרגשות שלך הן הדבר הכי חשוב בטיפול הזה, אני אצייר קו עם חץ מהמוח המלא שלך (של הילד המטופל) למוח הריק שלי (של המטפל) ותוך כדי כך שואל את הילד איך היית רוצה להעביר את המחשבות המעיקות מהמוח שלך למוח שלי? ” (זה יכול להיות בעזרת ציור, דיבור , משחק  או בכל דרך שהילד המטופל בוחר).

ממשיכים באופן הזה עד שמעבירים את כל מה שמטריד את הילד המטופל למוח של המטפל.

לאחר שהעברנו את הכל (בהתאם למה שהילד בחר) מבקשים מהילד לשנות את הבעת הפה כך שתשקף את המצב החדש – ללא הדברים המעיקים. ונסביר לו שאת הדברים שהוא שם אצלנו במוח אנו נשאיר אצלנו והתפקיד שלנו כמטפלים הוא לשמור את אותם דברים מעיקים עבורו – עד לתום סדרת המפגשים. (במטרה לעבוד עליהם בהמשך בסדרת הטיפולים).

 תרומת הפעילות:

• פעילות המקנה לילדים כלי ויזואלי המתאר, צעד אחר צעד, את הקושי שבו הילד שרוי וכן את הסיבה לטיפול.

• הפעילות מעבירה את המסר הוויזואלי לילד שהמטפל הוא מעין “כספת” לרגשות שלהם, למחשבות המעיקות וכו’.

• פעילות היכולה לשמש את המטפל לאורך כל הטיפול במטרה לבדוק את ההתקדמות בתהליך (לוודא שהדברים המעיקים הולכים ומתמעטים במהלך סדרת המפגשים). לשם כך רצוי לצלם במצלמה דיגיטלית את הלוח בתחילת ובסוף כל מפגש.

• ניתן לשמור את הציורים ובתום סדרת המפגשים, לאחר שהילד השתחרר מהקושי, להראות לו (בצורה ויזואלית) את השינוי שהתרחש בתוך מוחו. (כיצד הצליח לרוקן את המוח מדברים מעיקים ולמלא אותו בדברים שהיה רוצה שיהיו בו).

להורדת דפי העבודה יש ללחוץ כאן

בהצלחה